ביטוח סיעודי - עדכון נובמבר 2019

רעידת אדמה בביטוחים הסיעודיים: כל מה שחשוב לדעת

ב-28 באוקטובר (2019), הודיעה חברת הביטוח מנורה מבטחים, כי לא תמכור עוד פוליסות פרטיות של ביטוח סיעודי. כיצד השפיע המהלך על ענף הביטוח הסיעודי ומה הן ההשלכות על המבוטחים? כאן תמצאו את כל התשובות לכל השאלות.

בעשורים האחרונים ענף הביטוח הסיעודי הפך באופן הדרגתי לפחות ופחות רווחי עבור חברות הביטוח הפרטיות. למעשה התחום הפך במובן מסוים למסוכן יותר, בין השאר בשל התארכות תוחלת החיים והן בשל הריבית הנמוכה: התארכות תוחלת החיים הגדילה את שכיחות מקרי הביטוח, והריבית הנמוכה פגעה מאוד ברווחיות התחום וחייבה הגדלה משמעותית של העתודות.

יש רק לציין כי ההודעה הדרמטית של מנורה מבטחים שפורסמה בסוף אוקטובר 2019 מגיעה כעשור אחרי שענקיות הביטוח מיוניק-רי וסוויס רה, הודיעו כי לא ימכרו יותר פוליסות ביטוח סיעוד. כמו כן ההודעה הגיעה בתום חודש שבמהלכו הודיעו חברות הביטוח כי החליטו שלא לשווק יותר פוליסות ביטוח סיעוד עם פיצוי לכל החיים. ימים ספורים אחרי ההודעה של מנורה מבטחים הודיעו כל חברות הביטוח על הפסקת השיווק של פוליסות ביטוח סיעוד ללקוחות פרטיים (למעט הפניקס, אבל רק בפוליסה מאוד צרה וספציפית).

מהי המשמעות מבחינת המבוטחים?

נכון להיום ישנם כ-700,000 ישראלים שרכשו מבעוד מועד פוליסת ביטוח סיעוד מחברת ביטוח פרטית כזו או אחרת. המהלך שהתרחש השנה לא ישפיע כהוא זה על כל אותם מבוטחים, כל עוד ימשיכו כמובן לשלם את הפרמיה החודשית שלהם: לחברת ביטוח פרטית אין זכות לבטל פוליסת ביטוח סיעוד באופן חד צדדי.

ואם אבחר להפסיק לשלם את הפרמיה החודשית?

בנושא זה יש להבחין בין שני סוגים של תכניות: פוליסת ביטוח סיעוד עם פרמיה משתנה ופוליסת ביטוח סיעוד עם פרמיה קבועה. במסלולי הפרמיה הקבועה התשלום החודשי נקבע מראש ונותר זהה לכל אורך החיים. במשך תקופת הביטוח, צוברת הפרמיה ערכי סילוק. המשמעות היא שגם אם המבוטח יבחר להפסיק לשלם את הפרמיה החודשית, הוא עדיין יהיה זכאי לזכויות מסוימות.

אם לדוגמה הפוליסה הבטיחה תשלום חודשי של 4,000 שקלים בקרות מקרה הביטוח וערך הסילוק עמד על 50% בזמן שבו בחר המבוטח להפסיק לשלם, עדיין יהיה זכאי לתשלום חודשי בסכום של 2,000 שקלים בקרות מקרה הביטוח. יש רק לציין כי לא מדובר בחיסכון לכל מטרה: הכסף ישמש אך ורק למטרות סיעוד ותו לא.

לעומת זאת בפוליסות עם פרמיה משתנה, שבהן הפרמיה אינה אחידה אלא משתנה עם ההתקדמות בגיל, אין ערכי סילוק ולפיכך מבוטח שיפסיק לשלם, יאבד את זכויותיו כליל.

האם קופות החולים עשויות להכריז כי גם הן מפסיקות לאלתר לשווק פוליסות ביטוח סיעוד?

באופן תאורטי בלבד, קופות החולים בישראל עשויות אף הן להודיע ביום בהיר אחד כי הן מפסיקות לשווק פוליסות ביטוח סיעודי. עם זאת, הסיכוי שהתרחיש הזה אכן יתממש הוא נמוך ביותר עד אפסי, ובכל מקרה מהלך כזה לא צפוי להתרחש בעתיד הנראה לעין.

בניגוד לחברות הביטוח הפרטיות, קופות החולים פועלות כמוסדות ללא כוונת רווח, ולפיכך צורת ההתנהלות שלהן שונה לחלוטין מצורת ההתנהלות של חברות הביטוח הפרטיות. מעבר לכך, קופות החולים פועלות בכפוף למשרד הבריאות, בזמן שחברות הביטוח האחראיות לתפעול הביטוח הסיעודי שנרכש מקופות החולים כפופות לרשות שוק ההון. כל זה מצביע על כך ששינוי קיצוני כל כך בענף, יהיה מורכב וקשה בצורה בלתי רגילה לביצוע.

מהי עלות הטיפול באדם סיעודי?

נכון להיום כרבע מאוכלוסיית בני ה-75 ומעלה בישראל ולמעלה מ-40% מבני ה-80 ומעלה, נמצאים במצב סיעודי. בהערכה גסה ניתן לקבוע כי עלות הטיפול באדם סיעודי הממשיך להתגורר בביתו, נעה סביב 9,000 שקלים לחודש, ורוב התשלום מיועד לכיסוי שכר המטפל. לעומת זאת כשמדובר על אדם סיעודי שעבר להתגורר במוסד טיפולי, העלויות החודשיות יהיו גבוהות יותר באופן משמעותית וינועו בין 14–20 אלף שקל.

תוחלת החיים של גברים במצב סיעודי היא כארבע עד חמש שנים ואילו של נשים – שש עד שבע שנים. מדובר בהוצאה אדירה של מאות אלפי שקלים לאורך התקופה שבה המבוטח מוגדר כסיעודי.

מה הן האפשרויות העומדות כיום בפני אדם המעוניין לרכוש ביטוח סיעודי?

אם אתם מעוניינים להגן על עצמכם מפני מצב שבו תצטרכו לעמוד בהוצאות אדירות בשל הגעה (שלכם או של יקיריכם) למצב סיעודי, עומדות בפניכם שתי אפשרויות. הראשונה, לוודא שיש לכם ביטוח סיעודי של קופת החולים. בהקשר זה חשוב להדגיש כי ככל שתצטרפו בגיל מאוחר יותר, כך הקצבה שתהיו זכאים לה בקרות מקרה הביטוח תהיה צנועה יותר.

האפשרות השנייה היא להתחיל לחסוך כסף. אם לדוגמה פוליסת ביטוח סיעוד עולה למשפחה בת שני הורים ושני ילדים כ-500 שקלים לחודש, ניתן פשוט להשקיע את הכסף הזה בתוכנית חיסכון. בתום תקופה של כמה עשרות שנים יצטבר בחיסכון סכום של למעלה מ-200,000 שקלים, שיוכל לשמש למקרה שאחד מבני המשפחה יהפוך לסיעודי.

 

מקורות:

דה מרקר

ynet

גלובס